עיר דוד

עיר דוד – הגרעין הקדום של ירושלים, הטומן בחובו את האתר החשוב ביותר בתקופת המלוכה של ישראל. דוד המלך כבש עיר נידחת בכנען והפך אותה למרכז העולם. אנחנו נסייר באחד המקומות המעניינים ביותר של ישראל ונגלה את ההיסטוריה הקדומה שלנו.
עיר דוד שוכנת נכון לרגע זה מחוץ לחומות ירושלים באשמתם של התורכים העות'מנים וכל זה, למרות שאמרנו שעיר דוד היא המרכז האמיתי של ירושלים . כיום, האתר מהווה חלק מגן לאומי "סובב חומות ירושלים", כלומר עיר דוד, היא אחד הפריטים שסובבים את החומות התורכיות.
עיר דוד ממוקמת על שלוחה היורדת מהר המוריה, הגבעה הדרום-מזרחית של אגן העיר העתיקה. פסגתה של הגבעה מצויה בגובה 743 מטר מעל פני הים. הבחירה להקמת יישוב בגבעה זו, הנמוכה משמעותית מההרים הסובבים אותה ("ירושלים הרים סביב לה": הר הבית, הר הזיתים, גבעת חננייה, הר ציון) עשויה להראות תמוהה, אולם בעיר דוד מתקיימים במידה רבה כל התנאים ההכרחיים לקיומו של יישוב בתקופות הקדומות. יש לה הגנה טבעית מצד מזרח / דרום / מערב ואפילו מצד צפון (אוכף קטן המכונה העופל), אם כי כיום לא ניתן לראות בשטח את ההגנה הטבעית מצד צפון ומצד ערב. בנוסף להגנה הטבעית היה לירושלים מקור מים שופע. לרגלי המדרון המזרחי נובע מעיין הגיחון, שהוא אחד הגדולים בגב ההר. שפע המים של המעיין ייצר עודפים שניתן היה להשתמש בהם כדי להשקות את אדמות הגנים בנחל קדרון.
מעיין הגיחון במאה ה19מעיין הגיחון במאה ה19
בני אדם התיישבו בעיר דוד כבר בתקופה הכלקוליתית (בין 4000 לפני הספירה ועד 3300 לפני הספירה) וירושלים הפכה לעיר מבוצרת בתקופת הברונזה התיכונה במאה 18 לפני הספירה. אז הוקמו ביצורים אדירים ומעיין הגיחון נחסם ע"י מגדל שמירה הבנוי מאבנים "קיקלופיות". במאה ה14 לפני הספירה יש עדויות על כך שירושלים היא אחת הערים החזקות בארץ כנענן ומעורבת בתככים פנים-ארציים ובינלאומיים. בירושלים נמצא שבר של לוח טין המהווה מסמך הכתוב בכתב יתדות אופייני למאה ה-14 לפנה"ס בשפה האכדית, שפה שהייתה מקובלת באותה תקופה לתכתובות דיפלומטיות בין הממלכות השונות במזרח התיכון.

למרות ששאול המלך הקים ממלכה חזקה, ירושלים לא נכבשה בתקופתו והיא נשארה כמובלעת נוכרית בין שבטי בנימין ויהודה. לא ברור, למה שאול החליט לא לכבוש את העיר, במיוחד שירושלים באופן רשמי הייתה שייכת לשבטו של שאול (שבט בנימין).

במטרה לאחד את העם סביב בירה חדשה, החליט דוד המלך לכבוש את ירושלים ולהעלות לשם את ארון הברית שמקום הקבע הקודם שלו היה בשילה. מיד אחרי כיבוש העיר מבצע דוד כמה פעולות בנייה:

"ויבן העיר מסביב מן המילוא ועד הסביב" ( ספר שמואל ב, ה, ט) - יש להניח כי דוד הרחיב את העיר המבוצרת צפונה כלפי הר הבית. נראה שהדבר היה כרוך בהקמת חומה חדשה והקמת מספר מבנים במורדות הר הבית. בשנת שלטונו האחרונה בנה דוד מזבח על הר הבית ולשם כך רכש את גורן ארונה, אתר המוכר היום יותר כהר הבית.

בימי שלמה ירושלים הפכה לעיר עשירה עם מותרות שהובאו מארצות נכר. שלמה המלך מחליט לבנות את בית המקדש והרחיב את עיר דוד עוד יותר צפונה. המקדש וארמון המלך היו מחוץ לעיר המאוכלסת ונוצר רובע חדש -העופל, עמו הגיע שטחה של ירושלים לכדי 130 דונם בקרוב. עד למאה השמינית לפנה"ס זה היה תחומה של ירושלים המבוצרת.

לאחר מות שלמה התפלגה הממלכה הענקית לשתי ישויות קטנות: לממלכת יהודה ולממלכת ישראל, כאשר ירושלים נשארה בירת ממלכת יהודה בלבד. לאחר הכיבוש האשורי של ממלכת ישראל ב722 לפני הספירה, הגיע זרם פליטים גדול לירושלים. העיר התפשטה והקיפה גם את הגבעה המערבית כולה (שכוללת את הר ציון והרובע הארמני והיהודי של ימינו). בתקופת מלכותו של חזקיהו הוקפה העיר מחדש בחומה אדירה, וכך הגדיל חזקיהו את תחומי העיר פי ארבע. כדי לספק מים לאוכלוסיית העיר וכדי למנוע מצבאות אוייב מקור מים זמין- החליט חזקיהו לתעל את מי מעיין הגיחון לתוך תחומי העיר. לשם כך נבנו מספר מערכות מים, שהמפורסמים מבינהים הם נקבת חזקיהו ובריכת השילוח. מערכת המים של עיר דוד היא מן הנדירות במזרח הקדום. ההמערכת התת-קרקעית נחצבה משני כיוונים בו זמנית ובמקום המפגש של שתי הקבוצות הוצבה כתובת המנציחה את האירוע. זה מה שהיה כתוב שם בכתבעברי עתיק:
  1. [...] הנקבה וזה היה דבר הנקבה בעוד [...]
  2. הגרזן אש אל רעו ובעוד שלש אמת להנ[...] [...]ע קל אש ק
  3. א אל רעו כי הית זדה בצר מימן ו[...]ל ובים ה
  4. נקבה הכו החצבם אש לקרת רעו גרזן על [...]רזן וילכו
  5. המים מן המוצא אל הברכה במאתים אלף אמה ומ[...]
  6. ת אמה היה גבה הצר על ראש החצב[...]

 

  1. ]תמה] הנקיבה! וזה היה דבר הנקיבה: בעוד [החוצבים מניפים]
  2. הגרזן איש אל רעו, ובעוד (נותרו) שלוש אמות להני[קב ויישמע] קול איש קו-
  3. רא אל רעו, כי היתה זדה (=סדק?) בצור מימין ו[משמאל]ל וביום (סיום) ה-
  4. נקיבה היכו החוצבים איש לקראת רעהו, גרזן על [ג]רזן. וילכו
  5. המים מן המוצא אל הברכה במאתיי[ם ו]אלף אמה. ומ[א]
  6. ת אמה היה גובה הצור (מ)על ראש החוצבי[ם]
כתובת השילוח המשוחזרת בתוך נקבת חזקיהוכתובת השילוח המשוחזרת בתוך נקבת חזקיהו

עיר דוד היא ללא ספק האתר הנחפר ביותר בישראל מאז המאה ה19. כ-22 משלחות מאז שנת 1867 חפרו במקום והדבר נובע, מחשיבות העיר בהיסטוריה היהודית והעולמית.  בסיור שלנו נבקר במערכת המים ונראה עוד מספר אתרים מעניינים שנחפרו בתקופה האחרונה, כמו מבנה אבן עצום ומדורג בשטח  G ושריד ארמון דוד, שריד ביצורים מימי נחמיה והחשמונאים, שריד בתים מתקופת בית המקדש הראשון כמו בית אחיאל ובית הבולות, נרד למערכת מים תת קרקעית מימי הכנענים ונבדוק מאיפה כבש דוד המלך את ירושלים הייבוסית. במערכת המים הקדומה נדון על החפירות החדשות ונפרש את הפסוקים הלא ברורים האלה:
["וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה. וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן, הִיא עִיר דָּוִד. וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר" (שמואל ב ה, ו-י(.
גם אם ביקרתם בעיר דוד וכבר הכרתם את הממצאים מתקופת המקרא, כדאי לבוא שוב ולהתרשם מהחפירות שחושפות את עיר דוד מתקופת בית המקדש השני. מסלול בית שני כולל הכרות ביצורים מימי חשמונאים ועם בית כנסת מלפני 2000 שנה, כמו כן ניתן לעלות ברחוב ותעלה תת-קרקעית ששימשו את עולי הרגל לבית המקדש בתקופת שלום ואת המורדים במימי מלחמה בזמן המרד הגדול. הליכה ברחובות העיר הקדומה מובילה למרכז דוידסון שם ניתן לערוך סיור נפרד למרגלות הר הבית והכותל המערבי. בדרך נתרשם בחפירות הכי גדולות בירושלים שנמשכות גם היום, החפירות שהניבו מטמון זהב הגדול ביותר שנמצא בירושלים עד כה.
מטמון הזהב מחפירות חניון גבעתי בעיר דודמטמון הזהב מחפירות חניון גבעתי בעיר דוד

בניית אתרים ודפי עסקים ואוהדים לפייסבוק סטודיו לעיצוב גרפי , בניית אתרים ובניית דפים עסקיים ודפי אוהדים לפייסבוק - Dstudio