עמק צורים

עמק צורים הוא גן לאומי מצפון-מזרח לעיר העתיקה בירושלים, בגודל 170 דונם, באפיק נחל קדרון, למרגלות הר הצופים והר הזיתים. הגן הלאומי הוכרז בשנת 2000, על מנת ליצור רצועת גנים החובקת את חומות ירושלים ועל מנת לשמר את מרקמו ההיסטורי של הר הזיתים. במקום מתנהלת עבודה ארכאולוגית מעניינת, מהחשובות בארץ ומטיילים מכל העולם נוטלים חלק בעבודה זאת.
National Geographic בעמק צוריםNational Geographic בעמק צורים

בשנת ה'תשנ"ו (1996) החליט הווקף המוסלמי לשפץ את אורוות שלמה ולהפוך אותן למסגד. אנשי הווקף פינו את שפכי העפר שהיו במקום, ריצפו את המקום מחדש, וטייחו את הקירות העתיקים. מגעים שנוצרו בתחילה עם רשות העתיקות טורפדו בהמשך ככל הנראה בהוראת ערפאת. כך נוצר מצב בו עבודות בינוי באתר ארכיאולוגי בעל חשיבות מכרעת כמו הר הבית נעשו ללא פיקוח ארכיאולוגי. המסגד שנבנה באורוות שלמה קיבל את השם אל-מרוואני, על שם אחד הח'ליפים המוסלמים בימי ראשית האסלאם. כשהעבודות במקום הסתיימו, הפך מסגד אל-מרוואני למסגד הגדול בישראל, ובו מקום לעשרת אלפים מתפללים. לאחר מכן נפגע המבנה התת-קרקעי השוכן מתחת למסגד אל-אקצה, מאחורי השער הכפול מימי בית המקדש השני, שבכותל הדרומי של חומת הר הבית. במבנה זה יש שרידים אותנטיים ממאה ראשונה לפני הספירה, כולל כיפות ועיטורים הרודיאניים. גם מבנה זה הפך למסגד. כיוון שמסגד אל-מרוואני, הנמצא באורוות שלמה, הנו מסגד ענק ותת-קרקעי, ביקשו ראשי הווקף ליצור לו פתח חירום. בשנת תשנ"ט (1999), הם חפרו במקום בור ענק בעומק של 12 מטרים.
בתוך יום וחצי הוציאו הערבים כמות עצומה של עפר ארכאולוגי יקר ערף – 6,000 מטרים מעוקבים. עבודה בהיקף כזה, שהיתה מלווה בפיקוח ארכיאולוגי, היתה אורכת מספר שנים.
כמויות העפר העצומות היו חייבות לצאת מהר הבית. בתחילה פונה העפר למזבלה העירונית של ירושלים באל-עזריה, שם התערבב עם אשפה ולאחר מכן נשפך החומר במדרונות נחל קדרון.
בהר הבית, לא נערכו מעולם חפירות ארכיאולוגיות מסודרות. ולכן ההרס העצום נתן אפשרות לערוך חפירה ארכאולוגית כלשהי בעפר שהוצא מהר הבית. ד"ר גבי ברקאי ותלמידו יצחק דבירה (צוויג) החליטו לנצל את ההזדמנות הנדירה. הם הניעו תהליך שבסופו הוקם אתר סינון עתיקות בעמק צורים ובו מבצעים שטיפה כללית של כל העפר שהוצא מהר הבית.
אם עד היום היו הארכולוגים חופרים עפר ומסננים אותו לפעמים ברשת, עכשיו כל העפר עובר גם סינון יבש וגם שטיפה וסינון רטוב. תהליך הסינון היבש דומה לניפוי הקמח בנפה. הבעיה הייתה שממצאים הקטנים היו מסתתרים מאחורי גושי אדמה קטנים והארכאולוג היה מפספס חלק מהממצא. כיום בגלל הסינון הרטוב כל הממצאים העתיקים מגלים את הצבע הטבעי שלהם וכך מטבעות זהב וכסף, בולות וחותמות, חיצים וממצאים אחרים מתגלים בקלות אפילו ע"י ארכאולוגים חובבים.
מציאת מטבע עתיק בעמק צורים צילום עם גבי ברקאימציאת מטבע עתיק בעמק צורים צילום עם גבי ברקאי

עד כה נמצאו בסינון הרטוב כמה אלפי מטבעות כולל מתקופת החשמונאים והורדוס המלך. המטבעות המרגשים ביותר הן מתקופת המרד הגדול שעליהם נכתב: "לחרות ציון". כמו כן נמצאו חלקי מבנים ופרטים אדריכליים מימי בית המקדש השני וטביעות חותם מימי בית המקדש הראשון. טביעת חותם החשובה ביותר שנמצאה בפרוייקט הסינון הייתה שייכת למשפחת אִמֵר, מבני משפחת הכהונה הידוע מהתנ"ך.
לפני תחילת העבודות חייבים המבקרים העוזרים בסינון, לעבור השתלמות קצרה, הכוללת תמונות מרהיבות של הממצאים ולאחר מכן ניכנס לגלות את עתיקות הר הבית תוך כדי סינון העפר עם מים.

בניית אתרים ודפי עסקים ואוהדים לפייסבוק סטודיו לעיצוב גרפי , בניית אתרים ובניית דפים עסקיים ודפי אוהדים לפייסבוק - Dstudio